68 תגובות

1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב26/04/2023 ב19:19

   באותו יום אכל פלפל אצלינו..ליד החנות של אבא שלו..ואמר שממהר לעלות ללבנון…יש מבצע ..למחרת נהרג..אני זוכרת את דמותו…זה בן יחיד

2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב24/04/2023 ב22:28

   חי
   נזכר בך כל שנה
   למדנו יחד בתיכון חדש
   זוכר את אותו בוקר מר ששמעתי בחדשות את שמך
   יהי זכרך ברוך

3. עמי ב04/05/2022 ב13:51

   אני בן גילך, זוכר את השם. נכנסתי לאתר להדליק נר לזכרך.
   יהיה זכרך ברוך .

4. איתן ב14/04/2021 ב08:22

   באותו יום באותה שעה הייתי בתצפית במרג' עיון. ראיתי מרחוק את העשן. הקשר התעורר. פלוגות שונות. לא הכרנו. אז הייתי צעיר מלהבין. היום כואב לי. לא הכרנו ואתה חסר לי.

5. יואב ב13/04/2021 ב18:09

   חי היקר,
   לעיתים קרובות אני חושב עליך! המרחק של זמן (כמעט שלושים שנה חלפו…) ומרתק גיאוגרפי- לא משנים ולא ישנו.
   מתגעגע!
   לא אשכח אותך לעולם!!

6. ש.א ב13/04/2021 ב17:11

   28 שנים ואתה עדיין בלבי

7. גיל ב24/01/2021 ב10:16

   יהי זיכרך ברוך, גיבור

8. שמחה אהרוני ב11/01/2021 ב18:20

   "כל עוד מישהו זוכר אותנו, אנחנו חיים"

9. חנן ב27/04/2020 ב18:04

   חי אתה זכור לטובה יהי זיכרך ברוך

10. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב24/04/2020 ב06:39

    27 שנים אחרי עלית לי בזכרוני, עשינו את אותו קורס נהגי נגמש אבל באותו שבת אני הייתי ביציאה ! תמיד תישאר בזכרוני מה היה קורה אילו….

11. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב17/10/2019 ב20:55

    אחד הדברים שהכי כואבים לי זה תחושת ההחמצה, השנים עברו, התבגרנו, סיימנו אוניברסיטה, התחתנו , הבאנו ילדים, ואתה ? תישאר צעיר לנצח, שילמת את המחיר היקר ביותר ,שילמת בחייך למען הישרדותו של העם הזה בארצו, ואין לי מילים למשפחתך המקסימה מילים שיוכלו לנחם.
    נוח על משכבך בשלום חבר יקר,
    אני כותב שורות אלה כי זכרונך ודמותך עולות וצפות לפעמים פתאום סתם כך, ללא קשר לכלום, לא צריך יום זכרון כדי להיזכר בך,
    לעולם לא אשכח אותך.

12. אנונימי ב08/05/2019 ב11:28

    מה שזכור לי ממך ,זה ריקוד הסלאו שרקדנו במסיבה של קרן ,ילד יפה שכמותך.

13. דורון ב08/01/2018 ב17:46

    ת.נ.צ.ב.ה

14. אורי ב30/05/2017 ב19:17

    חי היקר, דמותך תמיד עולה לפני עם חיוך רחב ועיניים טובות כואב ודואב. אורי מליידי דיויס.

15. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב05/01/2017 ב19:16

    יהי זכרך ברוך. זוכרת אותך מתיכון "חדש"..בחור חינני , מאיר עיניים וחייכן.

16. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב11/05/2016 ב19:15

    זוכר אותך מהפלוגה חי, תמיד עם חיוך ותמיד עוזר ומסביר פנים. תמיד נזכור אותך בליבנו מאושר ואמיץ.

17. ירון אלמוגי ב22/04/2015 ב19:15

    יום הזיכרון, והזיכרון תמיד חי בלבנו. זכרון של אדם עם לב אינסופי. ירון אלמוגי, מחלקה 2

18. טל פלג ב22/04/2015 ב19:14

    אני זוכר את חי בכל שנה, גדלנו ביחד, גרנו באותו הרחוב, למדנו באותה הכיתה, עשינו שיעורים ושיחקנו כדורגל ביחד. מתגעגע. טל פלג

19. עפר רשף ב21/04/2015 ב19:14

    חלפו שנים רבות אך תמיד אזכור אותך כילד מחייך חיוך רחב ועיניים צוחקות. יהי זכרך ברוך. רויטל, אחותו של חברך עפר רשף

20. מרב וצביקה פולק ב21/04/2015 ב19:13

    ערב יום הזיכרון – 2015 תמיד תשאר בליבנו כ״אח בכור״ לסתיו, צופה תמיד, ילד נפלא. עדיין אוהבים וחושבים עליך – מרב וצביקה פולק

21. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב27/06/2014 ב19:13

    חיוך תמידי ושובה לב שלא נשכח גם ממרומי גילי. "הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן". חניך שבט הנשיא

22. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב05/05/2014 ב19:13

    שלום, אני ממחנה תל יהודה 2011 ושם מונצח חי בשלט ובלב המחנה.

23. קרן ב05/05/2014 ב19:12

    חי ואני היכרנו בצופים, ואחכ נבחרנו להיות יחד במחנה תל יהודה במשלחת. לא היכרתי, ועד היום, מישהו ככ אופטימי ואוהב חיים. קרן

24. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב04/05/2014 ב19:12

    זוכרת את חי מהמשלחת של הצופים לארה״ב באהבה רבה וגעגועים למי שהיה.

25. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב13/04/2014 ב18:33

    חי, למדת איתי בבית הספר, וכל שנה בין החברים הנופלים עולה אצלי גם הזכרון שלך. מקווה שהמשפחה קוראת, ומקבלת מכאן חיבוק גדול ומודה תודה גדולה.

26. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב17/07/2013 ב19:11

    still remember- camp Tel yehuda

27. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב24/06/2013 ב19:11

    היום היה צריך חי לחגוג יום-הולדת 40. ציון דרך, שחי לא הגיע אליו. כבן מחזור של חי, שגיל ה-40 משמש אותו כהזדמנות להסתכל אחורה, אי אפשר שלא לחשוב על ההחמצה הטראגית הזו, ועל החלל שמותו יצר בקרב משפחתו ובקרב כל מי שחי נגע בו בחייו. אין לי מילים של נחמה – רק רצון לחזק אותכם, משפחת קלומיטי, ביום הזכרון הפרטי שלכם.

28. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב15/04/2013 ב19:11

    חי היה בחור חייכן ומוקף תמיד בחברים , יצא לי להכיר את חי במהלך שירותי הצבאי.וראיתי אותו ברגע נפילתו. יהי זכרו ברוך.

29. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב14/04/2013 ב19:10

    מרגש, מדהים ושובר את הלב. 25,578. המספר לא נתפס, מנותק. אך נרגע שנוגעים באחד היחיד, ולא באלפים, תהום נפערת תחת רגלי. בן אדם לא באמת מת, כל עוד יש מי שחושב וזוכר אותו. חי, למרות שמעולם לא הכרתיך, הרשה לי לאמר תודה. תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים.

30. יהודית ב14/04/2013 ב19:10

    חי, קראתי היום כתבה עליך.בזכותך ובזכות כל החיילים שמסרו את נפשם על שמירת המולדת אנחנו חיים פה היום. יהי זכרך ברוך, יהודית

31. דן ב14/04/2013 ב19:10

    חי, סיפורך ריגש אותי עד מאוד. אני מקווה שאתה יודע כמה אנשים חושבים ומתגעגעים אלייך, ושאתה שומר על כולנו מלמעלה. תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים. דן

32. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב14/04/2013 ב19:09

    גם אני בעקבות הכתבה ניכנסתי לאתר אבל להבדיל מאחרים אני מכירה את חי. הוא למד שנה מעלי בדוד ילין ואחכ בליידי דיויס. כל כך כאב ליראות את שמו על הקיר של הנופלים בדוד ילין וכל שנה לאחר שנפל הייתי באה לטקס יום הזיכרון להישתתף בצערם של המשפחות. אז בזמנו חי היה החלל היחיד שהכרתי. כבר 15 שנה שאני גרה בחול ואני תוהה ומתפללת שעל הקיר לא התווספו שמות חדשים… הדמעות יורדות והלב כואב. לא יאומן שכל כך הרבה שנים עברו שלכם מישפחה יקרה השנים ניראים כמו נצח. אקח את ההזדמנות להדליק נר לזכרו. יהי זכרו ברוך ל.

33. ארנון ב14/04/2013 ב19:09

    אדם צנוע וישר – חבר משבט הנשיא בתל אביב – נפילתו היכתה בתדהמה את החברים והתלמידים בביהס ליידי דייויס – יהי זכרו ברוך – ארנון

34. שירה אימרגליק ב14/04/2013 ב19:09

    כבר 20 שנה עברו. מפחיד כמה דמותו של ח נותרה חדה וברורה. הגעגוע אף פעם לא נגמר. שירה אימרגליק

35. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב14/04/2013 ב19:08

    באותה תקופה הייתי חייל שריון במוצב,אני זוכר את חי בחמ"ל וכדמות דומנטית במוצב.יהי זכרך ברוך.

36. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב14/04/2013 ב19:08

    חי – אני מרגישה צורך להודות לך על התנדבותך ומסירותך בשירות הצבאי, וגם לפניו למען החברה והמדינה. לאמא, אבא והאחות – איתכם בכאבכם. מקווה שאתם מצליחים להמשיך ולחיות את חייכם לצד האובדן. ת.נ.צ.ב.ה

37. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב14/04/2013 ב19:08

    תמיד אזכור את החיוך שלך,היית חבר ילדות במחנה שמונים היתה הפגישה האחרונה,אתה אחרי איזה מסע מפרך וכמובן מחייך ואני בטירונות,תחסר לכולנו,יהי זכרך ברוך

38. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב13/04/2013 ב18:38

    אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם ואמרה: "מי אתם?", והשניים שוקטים יענו לה: "אנחנו מגש הכסף, שעליו לך ניתנה מדינת היהודים". אמיר וחי – יהי זכרכם ברוך

39. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב13/04/2013 ב18:38

    למדתי איתך בכיתה ועזבתי את הארץ בכיתה י׳ . לעולם לא אשכח את ההלם ברגע שראיתי את השם שלך לראשונה על קיר הזיכרון בבית הספר דוד ילין .כשאני נזכר בדמותך תמיד אתה מחייך בטוב לב וכנות נדירה . נוח על משכבך בשלום אח יקר .

40. מ ב13/04/2013 ב18:37

    לא הכרתיך ועד היום לא שמעתי את סיפורך. אך למקרא אודותיך ואופייך התרגשתי עד מאוד. להורים היקרים חיזקו ואמצו. מי יתן ולא תדעו עוד צער. מ.

41. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב13/04/2013 ב18:37

    חי היה המדריך של בני בצופים, שבט מעוז אביב. אני זוכרת עד כמה הוא היה אחראי, אמין ורציני. בוקר אחד, כאשר יצאו הצופים למחנה של מס' ימים, ואני הייתי מלאת חרדה ודאגה לבני, הצקתי לחי בלי סוף בבקשות ומשאלות, לפני שהם יצאו. הוא הקשיב לי בסבלנות רבה ובאורך רוח, למרות החיפזון, עם חיוך מלא הבנה. הוא הבטיח שהכל יהיה בסדר, שלא אדאג ואמנם הכל היה בסדר. לא יכולתי לשכוח את הבגרות והאחריות המרשימות הללו של נער צעיר, שהפקדתי בידיו את בני אוצרי. כששמעתי על האסון, צר היה לי מאד. השם "חי" , שהוא שם נדיר ומלא כוונה, לא עמד לו למגן ברגע האסון. צר לי מאד עד היום, כשאני נזכרת בו, כשאני חושבת על אותו בוקר בהול, על המהומה שמסביב, עשרות ילדים מצווחים מתארגנים למחנה של הצופים ובתוך המהומה הזו, אמא אחת מציקה למדריך הצעיר ששמו חי והוא מקשיב לה בסבלנות רבה ומבטיח לה בחיוך רחב שיהיה בסדר. יהי זכרו ברוך

42. שרי ליבי ב13/04/2013 ב18:36

    חיקי שלי. 20 שנה של כאב, 20 שנה של אובדן, 20 שנה של חלל ענק שרק הולך ומתעצם ויוצר חור גדול בנשמה. אתה כל חסר אך דמותך תמיד מלווה אותנו בכל חג, בכל שמחה, בכל אירוע ובכל משבר. כל שנה אני מספרת לתלמידי עליך ומזכירה אותך בטקסי הזיכרון כדי שהדורות הבאים ידעו מה הפסידו שאתה לא כאן אתנו. חיקי שלי. יהיה זכרך ברוך. שרי ליבי

43. א ב13/04/2013 ב18:34

    הייתי בלבנון בתקופתך. אני זוכר את השם כאשר פורסם. התנדבות ליציאה למשימות "מהמוצב המוגן" אינה דבר של מה בכך. תנוח על משכבך בשלום גיבור. א'

44. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב13/04/2013 ב18:34

    יהי זכרך ברוך. כואב מאוד בחור כזה קסם. אני אומנם לא מכירה את הסיפור מקרוב, אך רק לראות את תמונתך צעיר שכל העתיד לפניך כואב מאוד.

45. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב13/04/2013 ב18:33

    אני זוכרת את חי מהצופים,פתאום ברגע אחד חזרתי 20 שנה אחורה. כל כך עצוב, אני מחזקת אתכם ההורים ובני המשפחה, בלי להכיר אתכם ומקווה שהאהבה והסיפורים מחבריו של חי נותנים לכם כח

46. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב14/03/2013 ב18:32

    שירתתי כמ"מ בגדוד 931 של הנח"ל ולחמתי במלחמת לבנון השנייה. כך למרות שלא היכרתיך חי,חשתי מחובר אלייך. משפחה יקרה חזקו ואימצו. את הנתינה שלכם לקיומנו ולמדינתנו לא תשכח לעולם. יהי זכרך ברוך חי.

47. דורי ב03/09/2012 ב18:32

    חי, היית חבר לשיכבה. ילד מיוחד ונבון. מלח הארץ עוד בימים שלא ידענו מה זה אומר. על הילקחך שמעתי ברדיו, באוטו, ליד דיזנגוף סנטר. איך דווקא הטובים הולכים…. ולמשפחתך שבוודאי קוראת דברים אלה מפעם לפעם, אין מילים לנחם. אולי רק העובדה שכ״כ הרבה שנים עברו, והנה אני, לא מטובי חבריך, זוכר. יהי זכרך ברוך. דורי

48. אורן ב25/04/2012 ב18:31

    היינו מכרים, חברים מהשכבה, רק רציתי להגיד שאני חושב עליך כל שנה מאז ומתמלא בעצב גדול. אזכור אותך תמיד. אורן

49. נדב אורן ב09/05/2011 ב18:31

    היינו ביחד בפלוגה. טירונות,אימון… ואז לבנון. עיישיה..מוצב חודר…ילדים בני 19 בסה"כ.אני במחלקה 1 ואתה במחלקה 2 . לעולם לא אשכח את היום הזה ולא אשכח אותך ואת אמיר שייח חברי למחלקה שנהרג איתך. יהיה זכרך ברוך. נדב אורן

50. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב13/02/2011 ב18:31

    חיקי שלי, אין יום, אין אירוע שאתה לא נמצא בלב. אהבתי אותך כל כך ואתה חסר לי.החיוך שלך תמיד מלווה אותיוכך גם העיניים מלאות הטוב שהיו לך. אני מקפידה לספר עליך בכל שנה לתלמידים שליוגאה בך מאוד.

51. רועי ש ב20/07/2010 ב18:30

    ישנתי איתך באוהל,ישן איתנו גם אמיר שייח ז"ל.. התחלנו טירונות ביחד. זה היה חורף 91 ,חורף קשה. לא רציתי להמשיך בנח"ל,רציתי להתקבל לסיירת מטכ"ל ועשיתי הרבה מאוד בעיות..בסוף לאחר הרבה מאוד מכתבים עזבתי לסיירת.עברתי את המסלול וסיימתי בהצלחה..אני נזכר שהייתי על הר בדרום ששמעתי על הבשורה המרה. אהבתי את החיוך שלך.את העיניים הטובות. אני מאמין באלוהים ואני יודע שהוא עוטף אותך באהבה הראויה לך.אני זוכר את חורף 1991 איך הגשם לא פסק ימים.. שלך רועי.ש

52. יואב ב19/04/2010 ב18:29

    להוריו של חי ולאחותו, 17 שנים עברו. לעולם לא אשכח. יואב (חבר מ"תיכון חדש")

53. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב19/04/2010 ב18:29

    לא הכרנו, אתה נהרגת במשמרת שלי בחמ"ל מפקדת הגדוד שניהל את הארוע באותה שבת ארורה, ומאז התאריך 23 בינואר 1993 נצרב בתודעתי. שלחנו אליכם רופא במהירות אך ללא הועיל, הפציעה שלך היתה קשה מידי. אני זוכרת את השעות הקשות לאחר מכן כולל תהליך הזיהוי והפינוי וטל' לכל הגדוד עד 4 לפנות בוקר בקריאה להתייצב להלוויה למחרת. מי יתן ומצאת שלוה במקומך החדש.

54. אייל שלום ב07/09/2009 ב18:28

    חברי היקר חי נזכור אותך תמיד כאדם שתמיד עזר לחברים והיה אהוב על כולם יהי זכרך ברוך. אייל שלום רובאית א' מח' 2.

55. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב28/04/2009 ב18:28

    תמיד היית מקסים ונדיב ואהוד על כולם בשבט. בינתיים רובנו התנתקנו אחד מהשני וכל אחד ממשיך בחייו. ואתה, אתה נשארת כפי שזוכרים אותך כולנו.

56. אייל יעקובי ב27/04/2009 ב18:28

    16 שנים עברו אתה חי ז"ל ומשפחתך היקרה תמיד בליבי!!! אין יום זכרון ואין יום כיפור שאני לא מדליק נר לזכרך ומברך אותך. הכרנו בילדות בבת-ים,אני למדתי עם מירי אחותך ואתה תמיד שמרת עליה. אני לא אשכח את היום הערור הזה שהודיעו בחדשות על מותך, ואת ההלוייה שלך, למזלי היחידה שהייתי בה. כמה עצוב היה לי לראות את הורייך ואת אחותך, ועכשיו שאני קראתי (בהתרגשות רבה ועם דמעות ) את כל מה שעשית בחייך הקצרים אני יודע שעם ישראל הפסיד גבר, מי יודע אולי גם מנהיג!!! לעולם לא אשכח אותך, חי ואת משפחתך היקרה אייל יעקובי

57. ברוריה ב27/04/2009 ב18:27

    אני מחזקת אתכם היום ובכל ימות השנה,אמנם לא זכיתי להכיר את חי,בנכם, אך רבות שמעתי וקראתי עליו והוא מצטייר כמלח הארץ ומבחירי בניה מקור להוקרה והערכה. יהי זכרו ברוך-ברוריה

58. אמא ב26/04/2009 ב18:26

    להמשיך,להמשיך למשוך ולמשוך לא לתת הרגשה רעה לאלה שסביבך להמשיך להמשיך לסבול בשקט,בחיוך,בחיבוק, ובאהבה להזכיר אותך בכל הזדמנות, לא לתת לשכוח מי אתה ומה היית, להמשיך להמשיך לבכות בשקט ולסבול, לשמור על משפחתך הקטנה שנותרה בלעדיך ושגם לה הכאב הוא ללא נשוא. חגים אזכרות וכדומה מגבירות את הכאב, תמיד אמרתי לך שאם "יקרה לך משהו אני אמות", אך עד כמה טעיתי, החיים נמשכים ואתה איננו.ולי נותר רק הזכרון, הסבל והכאב. נזכרת ומזכירה בכל רגע למרות שעברו כבר 16שנה, מדברת עליך כאילו ואתה עדיין אתנו, לעולם לעולם אוהב אתגעגע ולא אשכח!!! אוהבת אמא!!!

59. אביב ב02/06/2008 ב18:25

    חברי היקר, 15 שנה חלפו מאותו היום – וכאילו קרה אתמול. שבת פרדוקסלית שטופת שמש בחורף הלבנוני. גאווה גדולה בשבילי שהיית חלק ממחלקה 2 בפלוגה רובאית א' שרק מי שהיה שם יכול להבין עד כמה היינו מגובשים ,חברים, אחים לנשק, אפילו בשבתות היינו נפגשים, את הרגילות העברנו יחדיו בצפון או באילת. החברים של מחלקה 2 לא היו מסוגלים להעביר חופשה רגילה מבלי להיפגש, בלבנון היינו המחלקה היחידה עם חדר אחד גדול כולם יחדיו.אתה כבר לא איתנו בעולם הזה אבל את הזכרון הזה שאתה חלק מרכזי ממנו אף אחד לא יכול לקחת, זכות גדולה נפלה בחלקי : להכירך. יהי זכרך ברוך חברי היקר. שלך, אביב.

60. יואב ב08/05/2008 ב18:25

    חי, חברי הטוב מימי תיכון חדש; לא התראינו מאז הגיוס לצה"ל, סמוך מאד לסיום הבגרויות שלנו בקיץ 1991. למרות שבשנתיים האחרונות לתיכון היינו חברים טובים והתראינו לא מעט. התחברנו עוד מימי שיעורי הכלכלה המשעממים של חיה שוהם בתיכון חדש (זוכר עד היום את הבדיחות שלך על חשבונה…). התראינו גם מחוץ לבית הספר. אני זוכר טוב את הוריך. היינו ביחד גם בחנות של אבא שלך כמה פעמים. זוכר… זוכר הכל… ולא רק בימי הזכרון. לא העזתי לבוא לנחם את משפחתך כאשר נודע לי על מותך בינואר 1993. לא הייתי מסוגל להביט בעיניהם. אנשים חמים וטובי לב שזכרתי היטב ועדיין אני זוכר עד היום. תמיד חשבתי שאני אדם חזק- אבל זה פשוט היה מעבר לכוחותי הנפשיים. את רוב חיי הבוגרים העברתי מחוץ לישראל. כשאני בביקור בארץ, כל מעבר באזור מגורי ילדותך מזכיר לי אותך. לעולם לא אשכח אותך, חי. יואב

61. חגי ב06/05/2008 ב18:24

    חי חזרתי לפני זמן קצר מטכס יום הזיכרון בבית הקברוןת. ביקרתי אותך כמו בכל שנה ונזכרתי בכל מה שקרה. גם אחרי 15 שנה זה נראה כאילו הזמן עצר מלכת והכל נשאר אותו דבר, לפחות אצלך… עדין מתגעגע. חברך לנשק, חגי.

62. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב06/05/2008 ב18:23

    היינו חברים הכי טובים מגן חובה ועד כיתה ב. לצערי הקשר נותק לאחר המעבר לתל אביב. מאז נפגשנו פעם אחת בלבד, והחלום שלי היה שנשוב וניפגש כבוגרים, אולי בצבא(מה שכמעט קרה-שירתתי בגדוד 932 של הנחל) כיום אני שב ומספר לילדי על חוויותינו המשותפות באותם ימים שמחים , וסיפורים אלה אהובים עליהם מאוד. מתגעגע וחושב עליך המון.

63. רוני לדרמן ב05/05/2008 ב18:24

    חי, אתמול בערב חזרתי לשבט. תמונתך התנוססה לצד האולם הקטן. תמיד זכרתי אותך כל כך גדול, הרי היית מרכז צעיר בזמן שאני הייתי מחסנאית. ועכשיו, נותרת ילד. פתאם אלו בי תחושות שלא היכרתי, מעין רגשות אמאהים..וכולם בזרם של דמעות ארורות. איזה הפסד צורב זה לחיים שיאבדו אדם יקר כמוך על כלום. על מלחמה שהיא לא שלנו בכלל אלא של פוליטיקאים עלובים. אין סיכוי שאסלח למדינה על מותך. זוכרת ומבכה. רוני לדרמן. הוריקאן.

64. סולי ב08/01/2008 ב18:23

    היית ילד מתוק,נחמד הכרתי אותך מכיתה א'. השתתפתי בבר מצווה שלך היה מהממם והיית מקסים.אני זוכרת אותך ואזכור אותך לכל חיי.תמיד מחייך ודואג,אוהבת ומתגאגעת סולי.

65. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב08/01/2008 ב18:23

    באקראי, כאשר הייתה בן 13 פגשתי אותך בחברת הוריך ואחותך בפריז ואני עם בעלי והילדים, המשכנו את הערב יחד וזכור לי ילד חייכן ודברן במיוחד. אחרי מספר שנים ואתה כבר גבר, התארחנו בליל שישי אצל הוריך, חזרתה מבלוי והתרשמתי במיוחד מהדרך החמה שפגשתה את החברים של הוריך, נישקתה כל אחד עם אותו חיוך שזכרתי. שמעתי תמיד שהייתה בן מיוחד אבל כל אחד חושב כך על בנו. אתמול באזכרה מהסיפורים ששמעתי הבנתי שבאמת הייתה ילד ובן מיוחד והצטערתי שלא יצא לי להכירך מספיק . כנראה אלוהים בוחר את הטובים והמיוחדים לידו

66. משתמש אנונימי (לא מזוהה) ב07/01/2008 ב18:22

    המחשבות על חי תמיד מחזירות אותי לתקופת הילדות . ילדות פשוטה ותמימה יותר בה שנינו רוכבים ביחד על האופניים קודם לבית של סבא וסבתא שלו ואז לבית של סבא וסבתא שלי ברחוב בלפור. ילדות בה לא צריך להתקשר בכדי לבדוק אם אפשר להיפגש אלא פשוט נוחתים אחד אצל השני. ילדות בה הולכים לפארק אשכול שנתפס על ידנו כפארק ענקי, מלא במקומות מסתור שמוכרזות כמערות המחבוא רק שלנו וכמובן בכל יום חמישי מגיעים לשם בשביל לראות סרט שמוקרן על מסך גדול המוצב על הדשא. הזכרונות של ילדותי בבת-ים הם זכרונות טובים ומחממים ובדיוק כך חי נשאר אצלי גם אחרי כלכך הרבה שנים כזיכרון מחמם מתקופה יפה ותמימה.

67. אמא ב01/01/2008 ב18:21

    בני היקר חי!! מפעת הכאב לא אוכל להביע את כל אשר אני מרגישה. בלכתך הותרת פצע גדול בליבי אשר עם הזמן במקום שירפא כפי שהיה צפוי או לפחות יחלש ,הוא גדל וגדלומכאיב יותר ויותרץ כואבת את חסרונך לידי ובוכה בתוכי גם אם אני מדברת,צוחקת או שרה,מתגעגעת לצחוקך לרכותך,לשמחת החיים ולאהבתך. אוהבת אותך תמיד אמא!!!

68. מירי ב31/12/2007 ב13:43

    אחי הצעיר … האם אתה שומע ? האם אתה יודע ?…" השמש עוד עולה כל בוקר ואורה לבן … ואמא מחכה בסתר, שאולי עוד יגיע מכתב… כל חבריך הטובים נושאים דמותך עמם….. ובני הרך יפה כמוך בשמך לו אקרא …. חי, עם לכתך הותרת בי חלל ענק, תחילה חסרת כאח וכחבר, אתה חסר לי כדוד לילדיי. הזמן החולף מעמיק את החלל שאותו גם הדמיון לא יכול להשלים. מירי